ROYAL AIR FORCE – RAF
רבים רצו להתנדב לחיל האוויר, אך הבריטים לא רצו להקים יחידה עברית בחיל האוויר. אי לכך נקלטו המתגייסים בתפקידים של שירותי קרקע ביחידות הבריטיות, הם שמשו מתדלקים, טכנאי מטוסים, טכנאי רכב, מובילי דלק, תחמושת וציוד ומחסנאים.
מתנדבים ששלטו בשפה הגרמנית שובצו במודיעין, בהאזנה לקשר האווירי והיבשתי של האויב ובחקירת שבויים.
קרוב ל – 3,000 מגויסים שרתו בבסיסי חיל האוויר במרחבי המזרח התיכון, באירופה, באפריקה ובמזרח הרחוק.
בסוף 1942 הסכים המטה הבריטי ללמד מגויסים עבריים טיס. 38 צוערים ארצישראליים נשלחו לבתי ספר לתעופה מהם 35 סיימו את הלימודים. ביניהם מי שהיו לימים ראשי חיל האוויר הישראלי – נשיא מדינת ישראל, האלוף עזר ויצמן, האלוף אהרון רמז והאלוף דן טולקובסקי.
הקשרים שייצרו טייסינו עם טייסים בצבאות שונים הביאו טייסים מתנדבים לצה"ל במלחמת העצמאות.
נשים בחיל האוויר
Women's Auxiliary Air Force – WAAF
רק בשנת 1943 הוחלט לגייס נשים גם לחיל האוויר במטרה לקלוט 2,000. מאחר ושנה קודם לכן התגייסו נשים רבות, לא הושג היעד ורק כ – 800 נשים ארצישראליות שרתו בחיל האוויר, ביניהן כמה קצינות. כולן שובצו בשרותי קרקע, רבות כפקידות, אחרות כאפסנאיות, כמקפלות מצנחים, כמרכזניות ואף כסייעניות ברפואת שניים. תפקידים יוצאי דופן היו טיפול במכשור חשמלי ואלקטרוני, אחרות עסקו בהאזנה לקשר (בגרמנית) של מטוסי האויב, בפענוח חומר מודיעיני, בצילומי אוויר ופענוחם. הארצישראליות שרתו ביחידות מעורבות ביחד עם בריטיות, בעיקר במצרים.
הידע שלמדו הנשים מהארץ בחיל האוויר הבריטי הביא תועלת רבה לחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות.
