The Jewish Brigade
בספטמבר 1944 נעתרו הבריטים לדרישותיה ההולכות ונשנות של הסוכנות היהודית, ובתמיכתו של צ'רצ'יל הוחלט על הקמת "בריגדה יהודית לוחמת" - Jewish Brigade Group., יחידה של כ – 4,000 איש בהרכב יהודי מלא עם דגל עברי ועל מדי חייליה – מגן דוד על רקע צהוב (כצבע הטלאי הצהוב).
הפיקוד על הבריגדה נמסר לבריגדיר יהודי מחיל ההנדסה הבריטי, ארנסט פרנק בנימין (Benjamin). שלושת הגדודים המקוריים, שרוכזו בבורג' אל ערב לפני צאתם לאיטליה, אורגנו וצוידו מחדש וצורפו אליהם יחידות סיוע מתוך אותן היחידות ששרתו בהן המגויסים הראשונים.
אחרי ארבעה חדשים של אימונים אינטנסיביים, עברה הבריגדה לאיטליה. הגדודים נכנסו במרץ 1945 לטבילת האש הראשונה עם הצבא הגרמני בגזרת אלפונסיה-מצאנו. תחת אש כבדה באזור זרוע מוקשים הם השתלטו על עמדות גרמניות ואף לקחו שבויים. הקרב המשמעותי יותר התנהל על גדות הנהר סניו, נהר שהפריד בין המערך הבריטי לבין המערך הגרמני. הבריגדה הצליחה להשתלט על שתי גדות הנהר בקרבות קשים, בהם נפלו 30 חיילים ונפצעו 150. החללים קבורים בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר רוונה.
אחרי כניעת גרמניה, הועברה הבריגדה לטרויזיו, בקרבת גבול איטליה – אוסטריה. ביולי עברה הבריגדה לבלגיה כחלק מ"חיל השחרור" הבריטי. בבלגיה סייעו הם לשקם קהילות יהודיות ששרדו את הכיבוש הגרמני.
המפגש הגורלי והמרגש בסוף המלחמה בין ניצולי השואה, שאבד להם צלם אנוש, לבין חיילים ארצישראליים חסונים, על דגלם הכחול לבן ועם מגן דוד על מדיהם – לא ישכח.
משה שרת ובריגדיר בנג'מין
מספר חיילי הבריגדה עסקו גם ב"נקמה", כשהם מזהים פעילים נאציים והורגים בהם.
חשיבות היסטורית הייתה להופעה של ניצולי השואה לפני הועדה האנגלו-אמריקנית ולפני ועדת UNSCOP בתביעה שלהם "לפלסטינה" – ""Nach Palästina.
ביולי 1946 פורקה החטיבה הצבאית הראשונה שהורכבה במלואה מיהודים - הבריגדה, שלחמה בעוז בצבא הגרמני וטיפלה בשארית הפליטה ובהעלתם לארץ. לא בכדי קוראים כולם לכל מתנדבי הישוב במלחמת העולם ה – II "הבריגדה".
הניסיון שרכשו חיילי הבריגדה ומפקדיה תרם משמעותית להקמת צה"ל בהתהוותו ובהתפתחותו. הקצינים ששרתו בבריגדה הביאו מניסיונם לצה"ל והיו לראשוני מפקדיו.