החפרים

AUXILIARY MILITARY PIONEER CORPS

ב  1940 קיוו הבריטים לגייס יהודים וערבים לצבאם, מעט ערבים התייצבו. חלק

מתוך  10,000 היהודים שהתנדבו שובץ ביחידה שנקראה "החפרים" שבתקופה הראשונה עסקו בתפקידי שמירה בבסיסים בריטיים ובעבודות עפר.

ב 1941 נשלחה פלוגת חפרים עברית ליוון ומצאה את עצמה תחת אש גרמנית כבדה באתונה ובפיראוס, משם הועברו לכריתים, מקום בו הצטרפו אליהם פלוגות חפרים נוספות.

כאשר נפלה יוון לידי הגרמנים, הפינוי הגדול השאיר את החפרים עזובים, רעבים ותשושים. 1514 איש נפלו בשבי הגרמני ונלקחו למחנות שבויים במזרח גרמניה. חבריהם, השבויים הבריטים, עמדו על כך כי יתייחסו אליהם כאל חיילים  בריטים ולא כאל יהודים. יצחק בן אהרן, לימים מזכיר ההסתדרות ושר בממשלת ישראל,  מצא עצמו במחנה של קצינים בריטיים שבויים. מעטים הצליחו לברוח בסירות קטנות.

חלקם של השבויים עבדו במכרי פחם, מקום בו פגשו יהודים עובדי כפיה ומהם שמעו עלהנעשה בגטאות. בבית הקברות הבריטי בקרקוב (פולין) 13 מהחפרים השבויים קבורים.

ב – 1945 התחילו הגרמנים לפנות את מחנות השבויים מערבה, בערבוביה הגדולה התפזרו השבויים לכל עבר ומצאו את דרכם לארץ. באותה שנה השתחררו רוב פדויי השבי מהצבא.

Palestine Regiment – The Buffs

10,000 המתנדבים הראשונים שהתנדבו ב – 1940 שובצו בשתי יחידות בריטיות שהיו באזור והועסקו בתפקידי שמירה על בסיסים ובאבטחת מתקנים בארץ במסגרת ה – BUFFS. הסוכנות ראתה בחיוב את שהותם בארץ מחשש שהמרד הערבי יתעורר מחדש.

לימים, התפקידים לא היו לרוחם של המתגייסים שלא ראו בהם תרומה למלחמה באויב. בלחץ המוסדות הם עברו אימונים והוקם סגל של קצינים. היחידות עברו לשרת בבסיסים הבריטים הגדולים במצרים, במדבר המערבי ובצפון אפריקה. בלוב סייעו החיילים העבריים  לשקם את הקהילה היהודית בטריפולי אחרי שיחרורה.

מאוחר יותר היו פלוגות ה – BUFFS לגדוד השני של הבריגדה היהודית.