header

אודותנו

פתח דבר

איגוד החיילים המשוחררים בישראל ( IWVL :ISRAEL WAR VETERANS LEAGUE) הנו איגוד של גברים ונשים מבני הישוב היהודי בארץ-ישראל אשר התנדבו לצבא הבריטי ולחילות האוויר והים המלכותיים במלחמת העולם השנייה בשנים 1939-1946.

מטרת האיגוד עם הקמתו היתה לסייע בקליטת החיילים המשוחררים בארץ-ישראל על-ידי מציאת עבודה ודיור. בהמשך נטל האיגוד על עצמו מטלות נוספות: טיפוח פעולות תרבות, חברה והתנדבות מיוחדים לציבור זה: עידוד הנצחת שירותם
של המתנדבים ביחידות השונות של הצבא הבריטי, סיוע לנזקקים מבין החברים, ייצוג האינטרסים והבטחת זכויות החיילים המשוחררים במוסדות היישוב והממשלה וקיום קשרים עם ארגוני לוחמים וחיילים משוחררים בעולם.

דרכי פעולה

הוועידה הראשונה של החיילים המשוחררים התקיימה בתל-אביב בימים 5-4 בנובמבר 1945.

בוועידה זו נקבע השם איגוד החיילים המשוחררים בארץ-ישראל, ונתקבלו החלטות בתחומים שונים, כולל תקנון האיגוד, המלווים ומדריכים את האיגוד עד היום.

כל החברים באיגוד מאוגדים ביחידות על-פי החיילות בהם שרתו בצבא הבריטי.
נציגים מכל החיילות מיוצגים במוסדות האיגוד.

איגוד החיילים המשוחררים בישראל

איגוד החיילים המשוחררים העבריים - כפי שנקרא בהיווסדו - הוא פרי מחשבה שהחלה כבר בתחילת ההתנדבות, על ארגון פנימי של החיילים ארגון שיתן דעתו וידאג לגורלם והבטחת עתידם לאחר תום המלחמה.

ראשיתו של הארגון בקופות החיילים ביחידות השונות (ראה פרק קופות החיילים בהמשך) אשר ובאופן פורמלי הוא נקרא בשם "איגוד קופות החיילים, היות והקופות היו מאושרות מטעם הצבא. (אסור היה להתארגן בכל צורה שהיא, בלי הרשאה ממוסדות הצבא).

כינוס ראשון של פעילי קופות החיילים (בעיקר מיחידות ההובלה ששהו אז במדבר המערבי) התקיים בבנגזי שבלוב, בפברואר 1943. בכנס זה הונח היסוד ל"ארגון החיילים העבריים".

בין החלטות הכנס נקבע:

1. הארגון חייב להימנע מכל התערבות ופעולה המשמשות נושא לחילוקי דעות רעיוניים.

2. כל יחידה תשמש תא לאיגוד.

3. החברות באיגוד היא אישית.

פגישות וכנסים נוספים של פעילים התקיימו בהמשך השנים בצפון-אפריקה, באירופה ובארץ-ישראל, בהם הונחו קווים נוספים למהותו של הארגון הוצע והוחלט שהארגון יהיה גורם מארגן, תובע ומעורר את כל הגורמים החייבים לשאת בעול קליטת החייל לאחר שחרורו, מתוך מגמה להשתלבות גמורה במערכת החיים היישוביים, כגון: הכשרה מקצועית מוקדמת של החיילים עוד בזמן שרותם.

כאשר התחילו ראשוני החיילים להשתחרר התקיימה ב-5-4 בנובמבר 1945, באולם "תיבת נוח" בתל-אביב, ועידה שסיכמה את ההצעות ואת ההחלטות שהתגבשו בכנסים ובפגישות הקודמים.

בוועידה זו הוחלט על התמזגות ארבעה ארגונים נפרדים של חיילים משוחררים:

1. איגוד החיילים המשוחררים ממלחמת-העולם השנייה.

2. החיילים המשוחררים ממלחמת-העולם הראשונה.

3. פדויי השבי במלחמות העולם.

4. נכי המלחמות.

עוד הוחלט: לפתח פעולה חברתית בקרב החיילים המשוחררים ולדאוג לאינטרסים הכלכליים שלהם ולסידורם בעבודה ובשיכון; החלטה נוספת נגעה לטיפוח קשרים עם ארגוני חיילים בעולם.

בוועידה זו נקבע השם: איגוד החיילים המשוחררים בארץ- ישראל, וכן נקבע סמל האיגוד.

בוועידה נבחר מרכז בן 33 נציגים הן של חיילים במדים, הן של חיילים משוחררים, וכן נציגיהם של נכי המלחמה ושל לוחמים ממלחמת העולם הראשונה שחלק מהם שירתו גם בצה"ל. מאז ועד היום שומר האיגוד על עקרונות אלה: קיים ועידות וכנסים וועדות פעולה שונות. רוב העבודה במרכז ובסניפים נעשית בהתנדבות.

מתחילת הפעולה המעשית לקליטת המשתחררים סייע האיגוד במחשבה ובעצה - בשיתוף המוסדות הלאומיים והשלטון הבריטי - בהקמת מפעלים משקיים והתיישבותיים לחיילים המשוחררים ובשיכונם. האיגוד גם סייע לקירוב חיילים שבסוף המלחמה ערקו מחיילות זרים והצטרפו לצבא הבריטי. חיילים אלה היו חסרי שורשים בארץ וחסרי הבנה של המציאות בה ודרך החיים של אז. האיגוד דאג להכשירם לשאת במשימות של היישוב והציונות. ואכן, החברות המיוחדת והכור המצרף של משוחררי הצבאות שנוצרו במחנות הצבא נוצלו לכוח בונה ומיישב.

זמן קצר לאחר שחזרו המתנדבים והמתנדבות ממלחמת-העולם, התחיל היישוב להתכונן למלחמת העצמאות. האיגוד סייע בגיוס מפקדים - קצינים וסמלים - שרכשו ניסיון בפיקוד, בהקמת וניהול חילות ובשימוש בכלי מלחמה עוד בהיותם בצבא הבריטי, והם היו בין מקימי צבא ההגנה לישראל.

כשהחלו ראשוני הפצועים והנכים להשתחרר משירות צה"ל, קלט האיגוד לשירותיו את נכי מלחמת העצמאות, והפעם בסיוע אגף השיקום במשרד הביטחון, ותרם מניסיונו ומידיעתו בטיפול בזכויות נכי מלחמה. בתחילת 1959 פרשו נכי צה"ל מן האיגוד והקימו ארגון משלהם.

פעילות האיגוד ממומנת משלושה מקורות:

1. הקצבה שניתנת מקרן הנאמנות של כספי אוצר החייל.

2. מסי חבר .

3. תרומות.

המסגרת הארגונית של האיגוד:
הוועידה

הוועידה, שהיא המוסד העליון של האיגוד, מתקיימת אחת ל-4 שנים. היא מורכבת מצירים הנבחרים על-ידי היחידות והחילות השונות, לפי מפתח אחיד.

המרכז - הוועידה בוחרת מרכז שמספר חבריו הוא רבע ממספר צירי הוועידה.
היחידות והחילות מיוצגים בו באופן יחסי למספר הצירים שלהם בוועידה.

המזכירות

ועדות פעולה

ועדת ארגון . הלגיון הבריטי.

ועדת כספים . ועדת אות "גור אריה".

ועדת מורשת . מערכת ניב אחים .

ועדת קשרי חוץ . ועדת היגוי למוזיאון אביחיל.

ועדת טכסים והנצחה . ועדת ביקורת .

ועדת פרט. מועצת הבריגדה.

ועדת אינטרנט גזברות.


מורשת והנצחה

פעולות המורשת וההנצחה של האיגוד מטרתן:

1. לכבד את זכרם של הלוחמים שנפלו במערכה ולא זכו לראות את ההישגים שהניבו ההתנדבות והמאבק להם היו שותפים.

2. לשמר ולגבש את הערכים הלאומיים והמוסריים שהיוו את הרקע למעשה ההתנדבות .


בין פעולות ההנצחה:

1. נטיעת חורשות על-שם יחידים וקבוצות ביער ההתנדבות בשער הגיא, שניטע על-ידי הקרן הקיימת לישראל בכספי תרומות של ידידים וחברים.

2. כותל בבית-הקברות בהר הרצל הנושא את סמלי היחידות בהן שירתו מתנדבי היישוב במלחמת-העולם השנייה.

3. אנדרטה לזכר טבועי פלוגת ההובלה 462.

4. פרסומים שונים - ספרים הסוקרים את תולדות ההתגייסות ומעשיה,  כתבי חברים שהעלו זיכרונות וחוויות מתקופת השרות והאירו את ימי המלחמה. האיגוד מסייע כספית לכל מבקש להוציא לאור את הספרים והחוברות, בפיקוח ועדת מורשת.

5. בשנת 1990 יצאה ביבליוגרפיה של כל הכותרים הנמצאים בספריית האיגוד ובארכיונים.

6. ריכוז תעודות רשמיות, מכתבים, קטעי עיתונות, מדליות, צילומים ופריטים אחרים הקשורים לשירות בתקופת מלחמת העולם השנייה.

7. התיעוד מימי הצבא הבריטי שמור בארכיוני האיגוד, צה"ל ,יד יצחק בן-צבי, ארכיון העבודה ע"ש פנחס לבון, הארכיון הציוני בסוכנות היהודית, בית הספרים הלאומי וארכיונים ציבוריים שונים.


כדי להוריש את מורשת ההתנדבות לדורות הבאים מקיים האיגוד:

1. הרצאות הסברה בבתי-ספר.

2. דיונים בבעיות ציבוריות.

3. עידוד עבודות תלמידים בבתי-ספר בנושאי ההתנדבות והשירות הצבאי.


החומר המתועד כולל את הנושאים הבאים:

1. קיום טכסי הנצחה ואזכרה.

2. החיילים היהודים המתנדבים מארץ-ישראל, חיילים יהודיים בצבאות בנות הברית.

3. יהודים שהשתתפו במחתרות (כגון: תנועת המרי ("רזיסטנס") הצרפתית, המחתרת ההולנדית, היוונית וכו')

4. חיילים יהודיים שלחמו בצבא האדום , בצבא הפולני, בצבא הצ'כי וכו'

5. חיילים שלחמו בשורות הפרטיזנים והיוגוסלביים והאחרים.

6. חיילים יהודיים שנפלו בשבי.

7. שליחי היישוב שצנחו באירופה הכבושה במסגרת הצבא הבריטי.

8. פעילות מיוחדת של חיילים יהודיים כגון: להצלת שארית הפליטה, הבריחה ועליה ב'.

9. חיילים יהודיים אשר לחמו במלחמת העולם הראשונה.


תערוכת הגשר החי

תערוכה נודדת בשם "הגשר החי" מוקדשת למפגש ההיסטורי של הלוחמים הארצישראליים עם שארית הפליטה.

השם לתערוכה נלקח מתוך דברים שאמר בתום המלחמה משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות ולימים שר החוץ וראש ממשלת ישראל: "המתנדבים מהווים את הגשר החי דרכו עברו ניצולי השואה והגיעו לארץ."

התערוכה המוצגת מדי פעם במקומות שונים, מבטאת בתמונות, תעודות וכו' את המפגש עם קהילת היהודים בפרס, עיראק, סוריה, לבנון, מצרים, לוב, מרוקו וטוניס ובעיקר עם ניצולי המחנות על אדמת גרמניה, אוסטריה, פולין, צ'כוסלובקיה,
הונגריה וארצות אירופה אחרות.

התערוכה מלווה בהסברה והדרכה בכל מקום בו היא מוצגת.

יערות וחורשות

"יער החייל" - ניטע בתקופת המלחמה במעלה החמישה כגל-עד להשתתפות היישוב במלחמת העולם השנייה. היער מסמל את הוקרת הציבור למתנדבים . לאחר המלחמה המשיך האיגוד בדרך זו ביערות הקרן הקיימת.

יער ההתנדבות - להנצחת שלושים אלף מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה, ניטע בעמק איילון ובו סדרת חורשות שנטעו משוחררים לכבוד עצמם ולכבוד חבריהם שנפלו.

יער הבריגדה - לכבוד לוחמי שלושת הגדודים בבריגדה.

יער חיים גלובינסקי - מראשוני המתנדבים לפלוגות החפרים. יו"ר איגוד פדויי השבי ומפעילי איגוד החיילים המשוחררים.

יער חיים לסקוב - בשיפולי גבעת לטרון, עליה לחם במלחמת העצמאות. היערות מומנו מתרומות חיילים משוחררים בכל העולם ועד היום חברים ממשיכים לנטוע עצים לכבודם של ידידים. חיים לסקוב כהן כיו"ר האיגוד בשנים 1981-1982.

יער לזכר אלוף מאיר זורע - שהיה קצין בבריגדה ומפעילי הבריחה ואיגוד החיילים המשוחררים.


טכסים ואירועים

קשרי אחוות לוחמים לשעבר קיימים בין חברי האיגוד בארץ לבין לוחמים ותיקים מצבאות שונים. מדי פעם מתקיימים בישראל ובארצות אחרות טכסים של ימי זיכרון ומפגשים לציון אירועים אחרים.

טכס אזכרה ממלכתי לחללים מקרב מתנדבי היישוב לצבא הבריטי  במלחמת העולם השניה מתקיים מדי שנה בהר הרצל ביום השואה  והגבורה - כ"ז בניסן. הטכס מאורגן על-ידי היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון.

אזכרה ל-140 חללי יחידת התובלה 462 שטבעו בים התיכון מתקיים מדי שנה ביום השואה והגבורה, באחריות חיל התחזוקה של צה"ל.

אזכרה לחללי מלחמות העולם, POPPY DAY , מתקיימת מדי שנה בבית - הקברות הצבאי הבריטי ברמלה ביום א' הסמוך ל- 11 בנובמבר )יום שביתת הנשק שסיימה את מלחמת-העולם הראשונה) - יום שנקבע כיום זיכרון כללי לכל הנופלים במלחמות. הטכס - באחריות השגרירות הבריטית בישראל. משתתפים רבים מהסגל הדיפלומטי בארץ. לאחר הטכס הרשמי עוברים כל המשתתפים לחלקה היהודית בה מתקיים טכס צבאי-דתי.

שבוע לאחר ה- POPPY DAY מתקיימת צעדת ניצחון בלונדון. לאחר הצעדה מתקיים מפגש עם אורחים חיילים-לשעבר מארצות הברית, בריטניה, צרפת, ישראל ועוד.

מצעד לוחמים וטכס בפריז מתקיים ביום נפילת הבסטיליה: בשנים האחרונות משתתף באירוע גם נציג מישראל.

יום הניצחון על גרמניה הנאצית. הטכס מתקיים בימים 9-8 במאי מדי שנה, באמפיתאטרון של "יד ושם" בירושלים בהשתתפות כל הנספחים הצבאיים הזרים של השגרירויות בארץ. טכס זה הוא ממלכתי וההשתתפות בתלבושת רשמית ובמדליות ואותות הצטיינות היא רבת- רושם.

קשרים לבביים קיימים בין רבים מחיילים ששרתו באיטליה לבין תושבים איטלקיים בערים שונות באיטליה. קשרים שנוצרו עקב השהות של החיילים הארצישראליים בזמן המלחמה ולאחריה בטכסים הנערכים מדי שנה
לזכר חללינו שנפלו ונקברו על אדמת איטליה. בין הקשרים - אזכרה לחללים הארצישראליים המתקיימת בעיר ראוונה כשבוע לאחר יום העצמאות. הטכס אורגן במהלך השנים בשיתוף עם המחלקה להנצחת החייל ועם שגרירות ישראל ברומא והארגונים האיטלקיים. לאחרונה הטכס מתנהל באחריות המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון.

בעיר אלפונסינה שבאיטליה קיים מוזיאון המתאר את הקרבות על נהר הסניו. חיילינו זוכים שם למקום נכבד.

נציגים מישראל משתתפים בטכסי אזכרות לחללים האיטלקיים.

בעיר קוטינולה הוקמה אנדרטה לציון גבורתם של התושבים שהחביאו והסתירו 43 יהודים בתקופת המלחמה. על האנדרטה חקוקים שמות הניצולים והמצילים האיטלקים ומכתרים אותה 43 עצים.

ברומא, בבית הכנסת ברחוב באלבו נבנתה אנדרטה לזכר החיילים הארצישראליים שנפלו בעת שחרור איטליה במלחמת-העולם השנייה. על גבי לוח שיש שחור חקוקים באותיות כסף שמות 60 החללים הארצישראליים, בעברית ובאיטלקית.

קרקוב (פולין)

באפריל 1996 קיימה משלחת בת שישה חברים מהאיגוד אזכרה בקרקוב (פולין)
לשני חיילים ישראליים שנפלו במלחמת-העולם השנייה והקבורים בבית הקברות
של הצבא הבריטי.

יום השואה והגבורה בטכס הנחת הזרים ב"יד ושם" משתתפים גם חברינו על מדיהם.

יום ירושלים נציגינו משתתפים באזכרה המתקיימת מדי שנה ביום כ"ח באייר בגבעת התחמשת בירושלים.

יום ה"האנזק" (ANZAC) לזכר החיילים האוסטרליים והניו- זילנדיים שלחמו ונפלו במלחמות-העולם הראשונה והשניה. הטכס מתקיים ע"י השגרירות האוסטרלית בבית הקברות הצבאי הבריטי, בהר - הצופים - ירושלים, ביום 25 באפריל.

אל עלמיין - האזכרה מתקיימת מדי שנה ב- 24 באוקטובר, בסימן הניצחון של גנרל מונטגומרי הבריטי על פילדמרשל רומל הגרמני.

מלבד בטכסים הנזכרים, משתתפים נציגי האיגוד בטכסים חד-פעמיים המתקיימים במעמד אורחים רמי מעלה מארצות שונות.

כנס וטרנים לציון 50 שנה למלחמת העולם השניה - הכנס נערך בסטלינגרד בסימן הניצחון הסובייטי. נציג האיגוד השתתף בכנס.


ועידת הלוחמים היהודיים

ועידה ראשונה של לוחמים יהודיים התקיימה בפריז ביום 11 בנובמבר 1946 - יום שביתת הנשק המסורתי מאז מלחמת העולם הראשונה.

השתתפו בוועידה לוחמים יהודיים מצבאות שונים ששהו אז באירופה, נציגים של לוחמי גטאות ופרטיזנים ולוחמי מחתרות יהודיות מצרפת, בלגיה והולנד.
דוד בן-גוריון הביא את ברכת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.

בבוקר הוועידה התכנסו הנאספים בבית הכנסת ע"ש רוטשילד לטכס אזכרה לנופלים במלחמה ובמחנות ההשמדה. הכינוס יצר מסגרת ארגונית אשר הקיפה את הלוחמים היהודיים בעולם, וקרא להכרה יהודית, לקשר אחים, לקשר גורל, למלחמה על עצמאות יהודית ולמולדת עברית.

היה זה הכינוס הראשון בתולדות המלחמות בו יהודים בני ארצות שונות הושיטו זה לזה יד-אחים מעבר לתחומי גבולות. ובאותו יום נוסדה הסתדרות הלוחמים היהודיים העולמית, שנקראה הברית העולמית של הלוחמים היהודיים שהתפתחה והרחיבה שורותיה ונקראת היום: האיגוד העולמי של חיילים יהודיים משוחררים.

האיגוד העולמי של חיילים יהודיים משוחררים

למעלה ממיליון יהודים לחמו בצבאות בנות הברית במלחמת העולם השניה ועוד רבים השתתפו כלוחמים בגטאות, כפרטיזנים ובמחתרות יהודיות.

פגישות בין לוחמים יהודיים מצבאות שונים החלו כבר בשלהי המלחמה בין המתנדבים הארצישראליים לבין אלפי יהודים שלחמו בצבאות אחרים ונוצרו קשרים שמהם התפתחו פעולות משותפות.
מאז ועד היום האיגוד העולמי של חיילים יהודיים משוחררים הוא איגוד גג של ארגוני לוחמים משוחררים מהארצות: אוסטרליה, ארצות הברית, דרום אפריקה, ארצות בנלוקס, בריטניה, גיברלטר, יוון, ישראל (איגוד החיילים המשוחררים + צוות), פינלנד, צרפת, קנדה.

יו"ר האיגוד מתחלף מדי שנה לפי הארצות. המשרד הראשי של האיגוד נמצא בישראל והמרכז המנהלי - בלונדון. מפגשי המועצה מתקיימים אחת לשנה בלונדון או בפריס.

מטרות האיגוד העולמי:

1. לקיים קשרים עם ארגוני חיילים יהודיים ברחבי העולם.

2. לפעול כגוף מלוכד נגד פעולות אנטישמיות במקומות בהם הם מופיעים, ולעודד ארגוני וטרנים מקומיים לפעול כך בתוך ארצותיהם.

3. לעודד את חברי הארגונים, את משפחותיהם וידידיהם לבקר בישראל לפחות פעם אחת בחייהם.

4. לקיים קשרים עם איגודי חיילים משוחררים אחרים. על-ידי העשרת המרכז במידע אודות שירותם של חיילים יהודיים בעבר ובהווה.

5. לתמוך במרכז המידע שבמרכז האנדרטה בגבעת התחמושת בירושלים לזכר החיילים היהודיים לדורותיהם.

6. לקיים מפגשים של המועצה למטרת שיתוף פעולה והעברת מידע.

7. לארגן מפגשים בינלאומיים של וטרנים יהודיים בירושלים.

 

קשרים עם ארגוני הלוחמים האחרים בישראל


בפדרציה הבין-לאומית של חיילים משוחררים משתתפים ארבעה ארגונים מישראל :

1. איגוד החיילים המשוחררים.

2. ארגון נכי צה"ל.

3. הארגון הישראלי של חיילים משוחררים מחו"ל.

4. ארגון נכי הלוחמים בנאצים.


נציגינו המקיימים קשרים עם ארגונים שונים בפדרציה העולמית של ותיק המלחמה ומשתתפים בכנסים ובישיבות במסגרת זו, מצליחים למנוע החלטות אנטי-ישראליות.

קשרי חוץ של איגוד החיילים המשוחררים

הוועדה לקשרי חוץ מקיימת קשרים עם ארגוני החיילים המשוחררים הבאים:

בארצות הברית

חיילים משוחררים בארצות הברית .
ארגון זה מקיים מדי שנה כנס בו משתתפים גם נציגים מישראל.
מדי שנה מגיעה לישראל קבוצה בת 12 ממנהיגי הארגון (לא יהודים) לסיורים והתרשמות ולפגישות עם נציגי האיגוד.

בריטניה

חיילים יהודיים משוחררים - AJEX (ASSOCIATION OF JEWISH EX-SERVICEMEN AND WOMEN)
שתי פעמים בשנה מתקיימים מפגשים בלונדון של המנהיגות: יום דיונים בנושאים ובתכנון של שתי אירועים שונים ובמצעד
ביום ה- POPPY DAY.

צרפת

האיגוד מקיים קשרים עם שני ארגוני חיילים משוחררים בצרפת, ומפגשים בפריס,הכוללים גם הנחת זר זיכרון בשער הניצחון
ARC DE TRIOMPHE
ASSOCIATION D'ANCIENS COMBATTANTS
VOLONTAIRES JUIFS DANS L'ARMEE
FRANCAISE
ASSOCIATION D'ANCIENS COMBATTANTS & ENGAGES VOLONTAIRES JUIFS.

יוון

ארגון חיילים יהודים ביון. המפגשים אחת לשנה באתונה JEWISH WAR VETERANS OF GREECE ,ATHENS.

כנסים בין לאומיים של חיילים יהודיים משוחררים

הכנס העולמי הראשון של החיילים היהודיים המשוחררים התקיים בירושלים בינואר 1976.
בכנס זה נפגשו 450 נציגי הלוחמים היהודיים מארצות הברית, קנדה, בריטניה, צרפת, בלגיה, דנמרק, דרום אפריקה, רודזיה, ברזיל ואוסטרליה עם 900 חברי האיגוד ו"צוות".

מאז התקיימו כנסים נוספים בהם נידונו נושאים אקטואליים של ארגוני החיילים המשוחררים בארץ ובתפוצות. הכנס האחרון התקיים בימים 15 11- בפברואר 2000 בירושלים.

כוונת הכנסים ותוצאותיהם: גיבוש הבנות וחזית מאוחדת בין כל ארגוני החיילים המשוחררים בעולם וזאת לשתי מטרות:
1. לטפח את החברות והאחדות היהודית בין חברי הארגונים האלה ושותפות  הגורל של יהודים בעולם.

2. לקיים את הכנסים בירושלים כדי לקרב את יהודי התפוצות בארצות בהן מתגוררים, לקרבם לארץ ובדרך זו להגביר תחושת ההזדהות שלהם, עם העם היהודי בכלל ועם מדינת ישראל במיוחד.

3. לנצל פורום זה בהזדמנויות מיוחדות, כאשר מדינת ישראל זקוקה להתערבות במישור הבינלאומיים.


צוות - משוחררי צבא הקבע בצה"ל

מאז 1972 קיים שיתוף פעולה בין שני הארגונים. "צוות" משלם במאורגן את דמי החבר לאיגוד עבור כל חבריו. חברי צוות מיוצגים במוסדות האיגוד יחד עם חברי האיגוד הוותיקים.

חברות באיגוד

במשך השנים תוקן תקנון האיגוד ומאז :

(I) זכאים להימנות על חברי האיגוד:

1. משוחררי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.

2. מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

3. משוחררי פלוגות הלילה המיוחדות.

4. כל מי שנתקבל כחבר לפי התקנות שהיו בתוקף ביום  קבלתו כחבר.

5. חברי "צוות" אגודת המשוחררים משירות קבע בצה"ל, הינם חברים באיגוד באופן אוטומטי.

6. חיילים משוחררים המתגוררים בישראל, ששירתו במלחמות- העולם הראשונה והשנייה בצבאות בנות-הברית, שעל-פי
תקנות ההתאגדויות שלהם הוסכם עם איגוד החיילים המשוחררים בישראל על חברותם האוטומטית באיגוד.
זיקת חברותם של חיילים משוחררים אלה באיגוד תיקרא למען הקיצור "חברי איגודים נספחים".


הוועדה לפרט וקרן לעזרה הדדית

אחוות הלוחמים במשך תקופת הצבא והעזרה ההדדית שהיתה אופיינית ליחידות השונות נמשכת גם בימינו והאיגוד הקים קרן למתן מענקים והלוואות להושיט עזרה לחבר בעת מצוקה.

הוועדה מתייחסת לפניות ובקשות של חברים הנזקקים לייעוץ בגין מצוקה כלכלית ובעיות אישיות שלהם בכל תחום שהוא.

חברי הוועדה מבקרים מדי פעם אצל חברים המאושפזים במוסדות סיעודיים, בבתי-חולים או בבתיהם. הוועדה מעניקה לנצרכים הלוואות ללא ריבית ולעניים מענקים ומענקי חג.

הלגיון הבריטי

הסניף הישראלי של הלגיון הבריטי שמרכזו בלונדון, הנו נספח לאיגוד החיילים המשוחררים בישראל.

במסגרת הלגיון מתבצעות פעולות רבות לטובתם ולזכותם של חיילים ששרתו בעבר בצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם. (ביניהם גם מספר ערבים).

מספר ניכר של נכים ממלחמת העולם השניה ובני משפחותיהם עדיין זקוקים לעזרה ועצה במגעיהם עם שלטונות הפנסיה באנגליה - מדי פעם מתפרסמות גישות מחודשות כתוצאה ממחקרים רפואיים ומחלות המתגלות באיחור שנים;
תיקונים בחוקי הנכים או חוקים חדשים לטובת הנפגעים אשר מצבם הולך ורע עם השנים ולטובת אלמנות ונכים. במקרים כאלה בא תרגום לעברית ופרסום בחוברת של האיגוד ובעיתונות היומית. מדי פעם מגיעות בקשות ממשרד המלחמה
הבריטי לערוך ביקורי בית אצל נכים שפנו אליהם בבקשות שונות ורבים זכו שאחוזי הנכות הועלו לאחר בדיקות רפואיות הלגיון עומד בקשר עם משרד הביטחון ועם ארגון נכי צה"ל והשגרירות הבריטית.

משרד הביטחון מעניק לנכים ממלחמת-העולם השנייה ששירתו בצבא הבריטי את אותן ההטבות הניתנות לנכי צה"ל, פרט לפנסיות המשולמות על-ידי משרד המלחמה הבריטי.

אות גור אריה

אות "גור אריה" מוענק מטעם האיגוד ליחידים ולמוסדות וארגונים בהוקרה על פעילות ממושכת או מיוחדת למען ביטחון ישראל, אזרחות טובה ופעילויות אחרות שיש בהן כדי לקדם את מטרות היסוד של האיגוד, גם אם מקבל האות אינו אזרח או תושב ישראל.

האות מוענק לעתים מזומנות, בדרך כלל סמוך ליום העצמאות. את מקבלי האות בוחרת ועדת אות "גור אריה" ומזכירות האיגוד מאשרת את המועמדים המוצעים.

עד לשנת 2000 הוענק האות ל-57 יחידים ול- 3 מוסדות ציבור.

מקבלי אות "גור - אריה"

1) ירושלים סגל. 33) דן הדני.
2) חיים גלובינסקי. 34) יוסף נוביק.
3) חנה לוין. . 35) יחיאל דובדבני.
4) רניירו רניירי. 36) מאיר דהאן.
5) חיים לסקוב. 37) שמואל פוטיק.
6) חיים הרצוג. 38) תמר גריזים
7) קלמן קיט. 39) גולדשטיין ברנרד.
8) מינה בן - צבי. 40) יעקב שלזינגר.
9) יצחק גינר. 41) אריה פינצ'וק.
10) מנשה האוזר. 42) אסתר הרליץ.
11) מאיר בר רב האי. 43) אלכסנדר זילוני.
12) שמעון בכר. 44) יוסף זלצר.
13) יעקב בן - גל . 45) שלמה תמיר.
14) שרה קופלר. 46) ז'ק לוי.
15) צבי ברסט. 47) אהובה זילברשטיין.
16) משה שילו. 48) מאיר דה שליט.
17) משה שרת. 49) צבי אטלס.
18) אריה דולצין. 50) אשר דישון.
19) חיים ישראלי. 51) אריה מוריס.
20) עזר ויצמן. 52) מרדכי מרון.
22) ראובן לויצקי. 53) חיים נבון.
23) המחלקה לבתי קברות צבאיים. 54) נעמן סחייק.
של חבר העמים הבריטי 55) יעקב ריבקין.
24) המחלקה להנצחת החייל במשרד הבטחון. 56) לוי שכטר.
25) תמר אשל. 57) פרופ' גוזפה קסדיו.
26) שלמה גוטליב.
27) בנימין מאירי.
28) עירית קינן.
29) יהודה גביש.
30) פרופ' יואב גלבר.
31) משה ניר.
32) דוקי סלע.


"ניב אחים"


כבר בימי השירות הצבאי הוצאו לאור עלונים ועיתוני חיילים ביחידות שונות - בשמות שונים - בהם באו לביטוי ההווי הצבאי, הגיגים, חיפושי דרך ומחשבות וכן דיווח על המתרחש בארץ ובעולם ובחזיתות המלחמה. כמו- כן הופיעו מדי פעם שירונים, הגדות של פסח ודברי היתול.

בהמשך לעיתונות זו הוציא האיגוד לאור, החל משנת 1946, ירחון בשם החייל המשוחרר. במרוצת השנים הוחלף שם העיתון מספר פעמים וכן התחלפו מדי פעם העורכים, המתכונת והתכנים, היום נקרא הבטאון ניב אחים. החייל המשוחרר דן בעיקר בעניינים עדכניים של החזרה לחיים אזרחיים: כיצד יכול החייל המשוחרר להשיג ולרכוש את הנדרש בהתערות  החדשה בארץ. לאחר זמן הוחל בכתיבת ביטאונים שמופיעים עד היום, בתדירות שונה, זיכרונות, דיונים בעניינים עדכניים שמעסיקים את חברי האיגוד ומדווחים על עבודת האיגוד צילומים מתקופות ואירועים, כנסים ומפגשים שונים המתקיימים מדי פעם.

מוסיאון מתנדבי היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה 1946 - 1939

בצמוד ל"בית הגדודים" באביחיל, שהוקם לכבוד ולזכר לוחמים מלחמת העולם הראשונה, מוקם אגף נוסף שיהיה מוסיאון שיוקדש להתנדבות בני היישוב היהודי בארץ- ישראל במלחמת-העולם השנייה ולפעולות איגוד החיילים המשוחררים לאחר המלחמה.

המוסיאון יהווה בית-מאגר ואכסניה למוצגים ויזואליים וכתובים שיאירו את ההתנדבות והמאבקים הרעיוניים והצבאיים באותן שנים, על הבעיות, הקשיים, ההווי הצבאי, החיים החברתיים הן מההיבט של היישוב בארץ-ישראל, מההיבט היהודי שהלך ונכחד בארצות אסיה, אירופה וצפון אפריקה, והן מההיבט של הממשל הבריטי בארץ ושל משרד המלחמה באנגליה. כן תובלט במוסיאון תרומת המגויסים לבניית כוח המגן העברי בטרם המדינה ובצה"ל.
יצוינו גם המפגשים עם היהודים בצפון אפריקה ובארצות המזרח התיכון, המפגשים עם שארית הפליטה והבאתם ארצה וכן תיסקר גם הפעילות הייצוגית והחברתית של איגוד החיילים.

המוצגים במוסיאון ישמשו עדויות לדורות הבאים: בתי לימוד לבני נוער ולמחקרים היסטוריים .

"בית הגדודים" ב"אביחיל" הוקם ע"י המגויסים הישראלים והמגויסים היהודים מארצות צפון אמריקה והוא מציין את החוליות בשרשרת ההתנדבות המלחמתית, החל במלחמת העולם הראשונה, דרך הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה, הגיוסים
הצבאיים במלחמת תקומת המדינה ועדי ההתנדבות ליחידות קרביות בצה"ל.

החומרים ייאספו מארכיונים של מוסדות ציבוריים ואנשים פרטיים, מקטעי עיתונות, ממכתבי חיילים (מהם ואליהם) מכנסים ומפגשים שונים בשנות השרות ולאחר מכן, מחוברות, ספרים ופרקי זיכרונות (בצילומים ובכתב) שהוציאו המתנדבים מאז
המלחמה ועד עתה.

בהקמת המוסיאון שותפים לאיגוד החיילים:

• משרד הביטחון ששקד על המכרז למוסיאון (ובכספים).

• מנהל מקרקעי ישראל שסייע לנו בהשגת הקרקע והתכנון ומספר תורמים נדיבים.

• בקביעת התכנים נעזרנו בצוות הדידקטי של מכון גלילי.


קופות החיילים ואוצר החייל

ראשית קופות החיילים בתחילת שנת 1942. חלקן לעזרה הדדית.

הקופות קמו ביוזמת חיילים מחיל ההובלה ויחידות ספקי המים, תנאי השירות המיוחדים של אלה ותזוזה של בודדים מפלוגה לפלוגה היקשו מאד על יצירת קופות אלה.

הקופות נתנו הלוואות לבעלי משפחה או נזקקים בגלל מצב קשה וכן סייעו לחיזוק המסגרת הארגונית של היחידה העברית.


ב- 23 בנובמבר 1946 התקיימה ועידה של נציגי קופות החיילים בה הונח היסוד להקמת אוצר החייל בע"מ שיקבל את כל נכסי הקופות והתחייבויותיהן.

בוועידה נבחרה מועצה בת 23 חברים והונח היסוד לפעולה מהירה. התחילו גם לקבל כספים מקופות הסעד השונות בפקודת משרד המלחמה בלונדון, שקבע שיש להעביר לזכות הקופה את כל עודפי הנאפ"י NAAFI . בנק אוצר החייל שימש מאז ועד התמזגותו עם בנק הפועלים והעברתו למשרד הביטחון מכשיר כספי עיקרי במימון מפעלי השיקום, הפרטיים והשיתופיים של החיילים המשוחררים.

ביום 12.5.72 נחתם חוזה על העברת זכויות האיגוד (המיוצג על-ידי החברה לנאמנות קופות החיילים בע"מ) לשני שותפיו האחרים בבנק אוצר החייל בע"מ.

• קרן חיילים בשירות בע"מ
• קרן השקעות של עובדי מערכת הביטחון.

You are here: