header

רקע

התנדבות הישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי במלחמת העול השניה

1945 – 1939

 

מלחמת העולם השנייה פרצה בספטמבר 1939 עם פלישת הצבא הגרמני לפולין.

 

הישוב היהודי בפלסטינה (א"י) מנה אז כחצי מיליון איש. רבים מבני הארץ חשו חובה להצטרף למלחמה בהיטלר ובצבאו. היה זה משה שרת (שרתוק) שניהל את המו"מ עם השלטונות הבריטיים שהביא לאישורם לגייס יהודים וערבים לצבא בריטניה. ערבים כמעט ולא התגייסו ואילו מן הישוב היהודי התנדבו לכל הזרועות של הצבא הבריטי כ – 40,000 איש ואישה.

2 reka

נושא גיוס בני הארץ לצבא הבריטי עורר ויכוח בישוב שהיה בעימות חמור עם ממשלת בריטניה ומדיניות "הספר הלבן" שלה, מסמך שהגביל את העלייה לארץ ואת רכישת הקרקעות בה. זה ועוד. יען כי הצבא הגרמני, בפיקודו של הגנרל רומל, עמד בשערי מצרים, בארץ היו שהעדיפו לדאוג לכוח אדם להגנה על הישוב עצמו.

בן גוריון הכריע באומרו כי עלינו לעזור לאנגלים כאילו אין "ספר לבן" ולהלחם ב"ספר הלבן" כאילו לא הייתה מלחמה.

כאמור, קרוב ל – 40,000 בני הישוב התנדבו לכל זרועות הצבא הבריטי ושרתו בארץ, במזרח התיכון, במדבר המערבי ובאפריקה. למים, הגיעו לאירופה והיו הראשונים שפגשו את שארית הפליטה, הגישו להם עזרה משמעותית ועזרו להעלותם ארצה . מעטים שרתו במזרח הרחוק כאשר המלחמה עברה לשם, כ – 800 איש נפלו חלל במלחמה.

מן הראוי לציין כי במלחמה זאת נגד צבאו של היטלר היו לראשונה כל החיילים היהודים מצד אחד של המתרס, מיליון וחצי יהודים שרתו בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

המתנדבים הארצישראליים ניסו לשמור על אופיין היהודי והציוני של יחידותיהם, חלקם ביחידות בריטיות, חלקם ביחידות עצמאיות. גולת הכותרת הייתה הקמת הבריגדה היהודית ב – 1944 .

הניסיון שנרכש בצבא הבריטי תרם משמעותית להקמת צה"ל

You are here: