קומנדו המזרח התיכון 51
היחידה הוקמה באוקטובר 1940 ביוזמתו של מייג'ר הנרי קייטר, ושירתו בה מתנדבים מפלוגת החפרים 401 ששבה מחזית מערב אירופה וקומץ מתנדבים מיחידות חפרים אחרות. ליחידה התנדבו 240 יהודים ו- 120 ערבים. סגל המש"קים והקצינים היה בריטי. המתנדבים התאמנו באימוני כושר גופני מפרכים, מסעות ארוכים וממושכים בתנאי שטח שונים, ואימוני שיט ונחיתה ליד תעלת סואץ. בסוף 1940 נטלו כמה מאנשי היחידה חלק במתקפה הבריטית הראשונה במדבר המערבי, כאשר חדרו למערך האיטלקי בבארדיה שבגבול מצרים - לוב עוד לפני שנכבש על ידי הדיביזיה האוסטרלית השישית.
בראשית 1941 נשלחה היחידה לסודאן. מכאן שוגרה לזירת הקרבות באריתריאה והועברה לפיקודה של הדיביזיה ההודית הרביעית. בסוף פברואר ותחילת מארס ביצעה היחידה סיורים, מארבים, והייתה מעורבת בשורה של היתקלויות וקרבות בשטח קשה, מול אויב איטלקי שהיטיב להלחם בהם. הם השתתפו בהתקפה הגדולה שהביאה לכיבוש מבצר קרן על ידי שתי הדיביזיות ההודיות, הרביעית והחמישית. בהתקפה זו התגברו על כוח עדיף עליהם בהרבה שכלל ארטילריה. היחידה זכתה לשבחים חמים על לחימתה ותרומתה להצלחה הכללית של ההתקפה. במחצית אפריל נלחמה היחידה במסגרת קורפוס מאולתר בקרבות סביב אמבה-אלאג'י עד לכניעתם הסופית של האיטלקים. לאחר מכן, היא נטלה חלק במצור על גונדאר - הקרב הגדול האחרון במערכה לכיבוש אפריקה. אנשיה הוחזרו למצרים לאחר כניעת האיטלקים במזרח איטליה. כאן החלה התפוררות ביחידה שעד כה נודעה לשבח על ביצועיה. בעוד היחידה נלחמת באריתראה הוחל בקאהיר באפריל 1941 בתכנון בנייתן מחדש של יחידות הקומנדו כיחידות בריטיות. במסגרת תכנון זה נועדה יחידת קומנדו 51 להתבטל ולהתפזר בין היחידות הבריטיות. באותו זמן נפצע קולונל קייטר באריתריאה וחדל לפקד על היחידה. ללא האיש שתודות לרומנטיקה ולאמביציה שלו נוצרה היחידה, שוב לא ניתן היה לשמור על קיומה. לאחר שנתיים של שירות ביחידה ארצישראלית, נידונו עתה המתנדבים לשרת ביחידה מעורבת בריטית, על כל הרגישויות והתסבוכות שהיו כרוכות בשירות כזה. בהתערבות הסוכנות הועברו מרביתם בראשית 1942 ליחידות יהודיות. מעטים המשיכו לשרת ביחידות קומנדו בריטיות ולהשתתף במבצעיהן בהמשך הלחימה.
